ריאליטי או ניסוי מדעי? בין "חתונה ממבט ראשון" לניסוי הכלא של זימברדו
אילה שלזינגר ויעל עמית/7/11/2019

התוכנית אהבה ממבט ראשון היא תוכנית שמבטיחה הבטחות גדולות אך רק לעיתים מקיימת.
הפורמט מתחיל בצוות של מומחים שבונים את הזוגות, לאחר שיש התאמה מיידעים את הזוגות ומתארגנים לפגישה,

הפגישה בין הזוגות נעשית רק מתחת לחופה מול המשפחות שלהם לאחר החופה הם יוצאים לירח דבש ולעוד חופשות

וכמובן שהם עוברים לגור ביחד וכל זה במשך 42 יום.
לכל אחד מצוות המומחים תפקיד משלו ביניהם מטפלת זוגית, פסיכולוג האחראים על התאמת הזוגות באמצעות המידע

שסופק להם באמצעות שאלונים אישיים. וביולוגית שתפקידה הוא לוודא שבין הזוגות תהיה משיכה פיזית.
למרות המבדקים הרבים והטרחה הרבה שעוברים צוות המומחים בתקווה למצוא ''שידוך'' ראוי לרוב המתמודדים,

לא כולם (הזוגות ) מצליחים להפעיל את הזוגיות. מחוסר משיכה, ראייה שונה על העולם או פשוט חוסר התאמה מצד המתמודדים.
ניתן לומר שמצד אחד מדובר בתוכנית מעולה ומצד שני בניסוי חברתי מצולם.
''הטרשיות'' בתוכנית החלק המציצני הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית והפורמט עצמו של חתונה ממבט ראשון כתוכנית ריאליטי.
גם כאשר הזוגות ''שורדים'' את התוכנית עדיין אין הבטחה שהם יעמדו במבחן המציאות, שזה רק שניהם מול כולם

ובשלב הזה הרבה זוגות נפלו.
ניתן לשאול את השאלה: האם התוכנית גורמת למתמודדים לשחק את התפקיד או או באמת להתמסר לסיטואציה?
לרוב היה ניתן לראות מבעד למסך את הזעקה של הזוגות מחוסר התאמה בניהם ועדיין הם המשיכו להשתתף בתוכנית,

כלומר החליטו להמשיך לשחק את התפקיד שלהם בתוכנית למרות הבעיות והריבים שבניהם במקום לנסות לפתוח

ולפתור את הבעיות בניהם.
לתפקידים מסויימים בחברה יש התנהגויות מקובלות, עמו תפקידים של זוגות,של בעל ואישה.
לכן לאחר החופה המתמודדים ידעו מה עליהם לעשות ומה המוטל עליהם.
אפשר להשוות את התוכנית לניסוי הכלא של סטנפורד, שנערך ב-1971 על-ידי הפסיכולוג הידוע פיליפ זימברדו.
שבו הוא לקח קבוצה של אנשים וחילק אותם לשני קבוצות האחת הייתה סוהרים והשניה אסירים.
זימברדו ניסה לבדוק האם הגדרת תפקיד וסיטואציה יכולה לשנות את צורת ההתנהגות של אדם.
מהר מאוד הניסוי יצא משליטה האסירים הפכו מדוכאים ועצובים והסוהרים התנהגו בצורה שתלטנית ואלימה,

הניסוי הופסק באמצע.
ואילו הסיבה שנעצר הייתה בגלל אהבה.
מי שבעבר הייתה סטודנטית שעבדה אצל זימברדו כיום היא אישתו, היא זו שהפצירה בו לעצור את הניסוי.
המחקר גרם לשאלות נוספות לעלות.
האם תכונות האופי שלנו הם לא אלה שקובעות את דפוס ההתנהגות שלנו אלה בעצם הסיטואציות שאליה אנחנו

נכנסים היא מחליטה ומכתיבה את דפוס ההתנהגות שלנו? או האם מתן סמכות ותפקיד הם אלה שני הגורמים

מספיקים כדי להכתיב דפוס התנהגות מסוים?
איך ניתן לקשר את תוכנית הריאליטי ''חתונה ממבט ראשון'' ולניסוי הכלא, אפשר לראות שהתוכנית

היא עדכון של הניסוי, המתמודדים ''נחטפים'' מחייהם לתוך מערבולת של רגשות ומושלחים לתוך תפקיד של

חתן/כלה, והם צריכים ''לשחק את המשחק''.
אןנם התוכנית לא הופסקה באמצע והראתה תצאות חיוביות ארבעה זוגות מתוך שישה החליטו להמשיך ביד

גם לאחר תום התוכנית.
האם ניתן להגיד שהתפקיד המובן מאליו, שאליו נכנסים המתמודדים זה שגרם להצלחה של התוכנית?,

האם למתמודדים היה חשוב יותר המטרה שבגללה נכנסו לתוכנית ולתפקיד יותר מהפרטנר שעומד מולו?

ההתרגשות והציפיה ממש שיכול להיות שיקרה בעקבות התוכנית הוא גורם מרכזי להרגשת המשחק בתוכנית,

כולם רוצים לחזור הביתה למישהו, ללכת לישון ולקום אותו/אותה בבוקר, להכיר אותו/אותה למשפחה ולחברים,

למרות שהם זרים מוחלטים.
אפשר לראות שלא רק המתמודדים משחקים את המשחק.
כל האירוע של חופה אמור להיות סמל של ביסוס קשר בין אנשים שמכירים יותר מחצי שעה ושיש ביניהם

קשר אהבה מסויים, הנוכחות של בני המשפחה והחברים מול רגע שבמקור היה אמור לחבר בין זוג אנשים בעלי

רגש אחד כלפי השני.
ואילו אפשר לראות שגם המשפחה משחק כאן תפקיד גדול, בבניית ההתרגשות והאמינות שבסיטואציה הלא

קונבנציונלית הזאת. 
יכול להיות שלחברה חלק גדול בסיבה שהמשתתפים בכלל ניגשים לתוכנית בעיקר בישרא (סיבת ההצלחה העיקרית

של הסדרה בישראל), כלור החברה מקנה לנו שזוגיות זה טוב וחשוב ואם אתה רווק/ה יותר מדי זמן יש כאן משהו בעייתי.
בגלל ההבניה החברתית הזאת המשתתפים בוחרים להישאר ביחד למרות אי ההתאמה בניהם ובוחרים להישאר ביחד

ברוב המקרים ואולי להיפרד רק לאחר 42 יום.
הקשר בין ניסוי הכלא לתוכנית הוא שבשנהים במשתתפים החליטו לקבל את תפקידם ללא הסתייגות ולמלא

אחריו גם את ההתנהגות לא תואמת את מי שהם עצמם לפני או אחרי הניסוי.
לאחר שניסוי הכלא נגמר שבו המשתתפים לחיים האמתיים והמקוריים שלהם, ולאחר שהמצלמות נכבו והתוכנית נגמרה

הזוגות נפרדו וכל אחד הלך לדרכו וחזר לחיים שלו.
ניתן לחשוב שאם בתוכנית הזוגות לא היו משחקים מאוהבים מהרגע הראשון האם זה היה משפיע בצורה שונה?

(כמו שזה השפיע על הזוג שירי ולירן, שבעקבות זה ששירי בחרה לשחק זרים מההתחלה זה מה שגרם לחיבור

שלהם וליצירה של משהו אמיתי), למרות שלנו הצופים זה הפריע שלא משחקים את המשחק ומשנים את החוקים טולי

זה טוב שכשיש תפקיד לגלם לגלם אותו בצורה שבא אנחנו רואים לנכון.
''היה קשה לראות על המסך זוג שלא מתמסר למשחק ולא מקבל את החוקים שהקהל בבית מצפה להם ושהניסוי מכתיב.

ייתכן שדווקא העובדה שלא גילמו בעל ואישה מאוהבים מהרגע הראשון היא זו שגרמה להם להתחבר לאט לאט

ולפתח משהו אמיתי מעט יותר. כן, כמו שקורה בחיים.'' - לפעמים כדי למצוא משהו צריך לצאת מהגבולות המובנים

של החברה ולא לפעול על פי מה שצריך כדי לגרום לשינוי וליצור משהו שהוא טיפה אמיתי בעולם המתוקשב שלנו.

​

זוגיות ומיניות בין המדיה לחדר המיטות

שיר דרור/27/12/2018

​

פרדוקס המיניות - עם הזמן ההתייחסות למיניות בתוך זוגיות במדיה השתנתה, אם בעבר זה היה נושא

שאליו לא מתייחסים, היום ההתיחסות היא רבה.
הבעת הרצון של ד ר ניצה ירום  ליצור מין 'מצפן' שישמש כמעין אמצעי לשפת ביניים בין עולם הטיפול

לתקופה הזו, מטרת 'המצפן' היא לעודד את הפרט לחשוב בשביל עצמו ולהעניק לעצמו אפשרות בחירה של שיקול

דעת ושל דו שיח, שיעזור לאנשים להבחין בין סטריאוטיפים ובלבול של הפרט.
מצד אחד יש דברים שיגרמו לפרט להתבלבל ומצד שני הפרט עצמו מנסה להתאים את עצמו לחברה בכך שהוא

מתאים את עצמו לתכתיבי הזוגיות והמיניות המזויפים ושתוצאותם היא כישלון כדי להרגיש שייכים. 
מחד גיסא 'הזוגיות' הוא דבר שנמצא מתמיד אצלינו בחברה ומחד גיסא אנשים שחיפשו זוגיות לא יודעים בעצם מה

לעשות בזמן שהם נמצאים בה.
הזוגיות של היום שונה מזאת של פעם, שמסתכלים על הזוגיות של ההורים שלנו היא שונה משל זוגות צעירים

חלוקת התפקידים שונה.
לפעמים מפגשים מיניים מזדמנים גורמים מין 'רפלקס גועל' של הבוקר  שאחרי.
החופש הזה האי מחויבות הזאת לאדם אחד לפעמים הוא טוב אבל לפעמים בודד מעייף אבל באינסטינק הראשוני אנשים

מחפשי את המקום הבטוח שלהם.
ניגו נוסף שמאפיין את תקופת הזוגיות הזאת היא המבוכה מהחופש, מצד אחד אנחנו נהנים ממנו ומצד שני אנחנו

מבוכים מהקיום שלו.
הטקסים המסורתיים של נישואין וגירושים הם טקסים קצת חסרי תוכן לזוגיות שהם עדיין מחפשים תוכן להכניס

לזוגיות שלהם.
האמונה שהיצור האנושי יותר חכם ויותר תבוני מהאפליקציות החדשות שצצות כל הזמן  היא גדולה, האונה שאנשים

עדיין יודעים שהם מחפשים את החום והאהבה והביטחון בינם לבין בן הזוג.
היום בתקופה של ה #MeToo נוצר המושג של ''גבריות רעילה'' גברים שלכאורה לא מאמינים ולא מקבלים את ההתקדמות

של הנשים בחברה, אבל בעצם אלה גברים שמפחדים להיכנס לזוגיות עם נשים 'מועצמות' כי הם מפחדים שהם לא ידעו

איך לעמוד בציפיות שלהן ובורחים לקשרים אינטימיים מזדמנים עם נשים אחרות.
הנשים המועצמות מפחדות לאבד את 'השליטה' דבר שמקשה על הזוגיות ועל האינטימיות עם הבן הזוג. 
על פי פרויד בעבר בעיות בחיי המיניות היוו בעיות נפשיות, ואילו היום מיניות הפכה להיות מילה גסה.
אומנם היום זה לא רק בנוגע לסקס אלה לתגובות החברתיות של החברה, למרות שנושא המיניות נמצא הרבה

בכותרות הוא בכותרות בעיקר בהקשרים שליליים.
כיום מתקיימת מלחמה שקטה בין העולם וסקס (נאמר בספרו של טרבור הופה ודיוויד הלפרין "The War on Sex''),

לטענתו החופש המיני מצטמצם ואיתו גם האפשרויות.
קל למצוא בתקשורת את הצד הדתי והצדקני בזה.
בעולם הטיפול נעשה שנוי רב בכל הקשור למיניות מטפלים נרתעים ולטפל בנושאים מיניים וכתוצאה מכך המטופלים

נרתעים לשתף בבעיות המיניות שלהם בפני המטפלים שלהם,   
''התרבות מציפה אותנו במסרים מיניים, אז חשוב להתגבר על הפחד והמבוכה ולהכניס את המיניות לחדר,

כדי לעזור להסמלה של התוכן, בניגוד למה שההורים מתקשים לעשות. העברה ארוטית שנחקרת בטיפול יכולה להיות

דרך מדויקת וחיה להבנה ולקבלה של המטופל את מיניותו.'' - למרות הסתירה והמבוכה הקיימת בנוגע לנושא המיניות

בזוגיות צריך לזכור שצריך לעקוף את המבוכה שנבנת עוד מהילדות שלנו על ידי ההורים כדי שנוכל לגדול ולהתפתח

בתור בן אדם, ולגדול ולהתפתח בתוך הזוגיות, ולדעת שמיניות זה דבר טבעי שכל אדם זוכה לחוות ולא צריך להתבייש

בזה כי זה כמו להתבייש בעצמנו.

פנטזיה רומנטית ללא קשר עין
חן שמואלי/תאריך לא ידוע

​

הסרט 'היא' של הבמאי ספייק ג'ונס (her/2013) הוא סרט שבו בן אדם גבר (תאודור) בעל מוגבלות נפשית

ובודד נמצא בתהליך גירושים מאשתו, וכדי להפיג את בדידותו הוא משדרג את מערכת ההפעלה שלו והופך

אותה למערכת בעלת יכולות רגשיות, הוא מבנה לה תכונות נשיות והיא קוראת לעצמה סמנתה, השנים מתחילים לבנות

לעצמם מערכת יחסים זוגית.
השנים מדברים על החיים, יחסי אהבה ועל סודות כמוסים.
ההבדל הכי מוכר בין מכונה לאדם הוא היכולת לחוות רגשות אמיתיים, ובסרט סותרים את ההבדל הזה ניתן לשאול, מהי

אנושיות בעצם?.
מצד אחד בסרט ההבדלים בין השנים מוצגים מצד שני הם מטושטשים.
ובכך מציגים את בן האדם בצורה עוינת אצל הצופה ואצל המכונה מייצרים סימפטיה.
מצג אחד אפשר לשאול האם המכונה באמת מסוגלת להרגיש?, מצד שני האם היא רכשה לעצמה

סימנים המעידים על רגשות?, או שאם המכונה תוכנתה באמת להרגיש האם הרגשות שלה חצו את הגבול המתוכנת

לאותנטי?, שאלות אלה יכולות לגרום לנו להרהר במושג מהו אנושי?, והאם אנחנו צריכים להיות בני אדם כדי להחשב

אנושיים?.
הסרט הוא מופע יחיד בין אדם לבין קול, ובך עושה לנו השוואה בין רגשות של אדם לרגשות של מכונה.
בתוך מערכת היחסים השניים מצליחים להיפתח ולהחזיר רגשות אחד לשני גם סמנתה (המכונה) לאדם.
בסרט ניכרת תפיסה שבני האדם והמכונות מתוכנתים אותו הדבר שניהם מתוכנתים להביע רגשות.
ההבדל ביניהם שהמכונה מפתחת רגשות אותנטיים לבני האדם בעוד שבני האדם נמנעים מלפתח רגשות כלפי שאר בני האדם.
בדומה לתאודור אנשים רבים מנסים להימנע מהיחס הבין אישי בין אנשים כדי להימנע מבוכות.
וכתוצאה מכך הם מעדיפים יחס עם מכונה על יחס בין אישי עם אנשים.
עם השנים הסרט הפך למציאות.
בינות מלאכותיות נכנס לחיים שלנו לטלפון שלנו ולבית שלנו.
אם זה Siri שנמצאת בכל אייפון חדש, או אלכסה שנמצאת בבתים בחו'ל שנמצאת במטרה לענות לכל שאלה.
הכניסה הסיבית של הבינה המלאכותית לחיים שלנו ניתן לפתח תאוריה שיש שני עולמות, העולם הפיזי והעולם הוירטואלי.
בעוד שהעולם הפיזי מונע מאיתנו להיפתח ולפתח פחדים כלפי אנשים חדשים, העולם הוירטואלי מאפשר לנו להיות

 עצמנו עם הגנה של מסך. 
בסרט כאשר תיאודור חושף בפני סמנתה (המכונה) את רגשותיה היא חושפת את רגשותיה כלפיו, וכאן נשאלת שאלה גדולה

כלפי האנושיות של סמנתה (המכונה), האם היא באמת מסוגלת לפתח רגשות ולחשוף אותם או אם זה בכלל נראות של רגש

בלי רגש אמיתי?.
כל פעולה שאנחנו עושים נעשית מתוך תפיסת עולם של החברה בה אנו חיים כמו שסמנתה (תוכנה) תוכנתה לפתח רגשות גם

תיאודור (בן אדם) תוכנת לפתח רגשות.
כמו שמרקס אומר החברה קובעת את התנהגות הפרט.
בסרט הקשרים הבין אישיים בחברה מתכווצים ואילו הקששרים הוירטואלים מתפתחים ונראים אפשריים והגיוניים.
תפיסת החברה את סמנתה (תוכנה) מאפשרת לה 'לנכס' לעצמה רגשות אנושיים.
תאודור (בן אדם) מצליח לפתח רגשות לסמנתה (תוכנה) כי העולם שהוא נמצא בו מאפשרת את זה.
החברה מנרמלת את ההתאהבות שלו (תאודור/בן אדם) בסמנתה (תוכנה).
כאשר בסרט תאודור (בן אדם) מספר לבוס שלו או לידידה שלו על מערכת היחסים עם מערכת הפעלה הם אינם מופתעים.

החזרה למציאות מתרחשת כאשר תיאודור (בן האדם) מבין כי סמנתה (תוכנה) מביעה רגשות אישיים כלפי מספר גדול

של אנשים אחרים, ומבין ''שמערכת היחסים שלו'' עם סמנתה (תוכנה) איננה רגילה נורמלית ואינטימית. 
טרקל מכנה תופעה זו ''אפקט דיסני'', שבא לוקחים אלמנט מהמציאות שלעיתים מפחיד משעמם או אפילו מסוכן ובמציאות

אחרת הופכים אותו לאטרקטיבי מהנה ומושך עין, תיאודור (בן אדם) שנמנע ונרטע ממערכות יחסים אנושיות בגלל המבוכה

והקשיים מוצא מפלט במערכת יחים עם מערכת הפעלה עד שהתיאודור (בן אדם) שנמנע ונרטע ממערכות יחסים יחסים

אנושיות בגלל המבוכה והקשיים מוצא מפלט במערכת יחסים עם מערכת הפעלה עד שהוא מגלה שהיא לא מונוגמית.
בעולם בו ההתקדמות הטכנולוגית מאיימת על יצר ההישרדות האנושי, מצד אחד אנו מתקדמים טכנולוגית ומנגד עוצרים אותה שהיא מאיימת עלינו.
סמנתה (מכונה) מנסה להידמות לבני אדם כמה שיותר, היא מנסה לחוות רגשות אנושיים ולדמות תגובות שונות לסיטואציות אנושיות שונות, כמו שבסרט היא נאנחת ותיאודור (בן אדם) מסביר לה שכמכונה אין לה סיבה ליצר קולות אנושיים כמו אנחה או

פיהוק, ושמעשים אלו גורמים לו להתרחק ממנה.
בסרט סמנתה (מכונה) מזמינה אישה ל תיאודור כדי לממש את החלק הגופני בקשר מה שגורם לתיאודור בעל המוגבלות

הרגשית להתרחקות מסנמתה.
הסרט ייצר חברה שבה התכנולוגיה מתעלה על האדם גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה רגשית.
בסרט אין פיתרון לשאלה האם מערכת ההפעלה יותר אנושית מהאדם, אך הוא כן משווה בין המוגבלות הרגשית של האדם

לעומת השפע הרגשי של מערכת ההפעלה.
''מצד אחד, אנו דוהרים בהתקדמות טכנולוגית ומנגד עוצרים אותה כשהיא מאיימת על קיומנו.'' - האנושות מפתחת

את הטכנולוגיה בקצב כלכ כך מהיר ומגיע להשגים מדהימים אך עדין נבהלת מהאפשרות שהטכנולוגיה תשתלט על העולם.

​

​

מושגים - 

​

הבנייה חברתית - תאוריה שאומרת שהתקשורת אינה משקפת לנו את המציאות ודברים שקרו כמו שקרו אלא

משנה ולפעמים מעוותת את המקרים שקרו ובכך ''משנה'' את מה שקרה.

מאחורי כל עריכה יש אדם עם דעות רצונות עמדות מחשבות אמונות שונות משל כלל החברה, ולכן הטקסט שהוא יערוך

ומתאים לצורך שלו.

כל דבר שמועבר לנו הצופים דרך המדיה לא יועבר לנו כמו שהוא היה עובר אם היינו במקום בשעת המעשה, צורת וזוית

הצילום שנבחרה כניראה שמנסה להדגיש אלמנט מסויים בפריים.

הדברים שמועברים לנו על ידי המדיה יכתיבו לנו ברוב המקרים את המציאות ואת האמונות שאנחנו מקבלים.

הצורה שבה מועברים לנו נראות של זוגות וזוגיות בתקשורת הם מה שיכתיבו לנו את הנורמל ואת המציאות כמו:

איך זוגיות בריאה צריכה להיראות? מה היא זוגיות אידיאלית? מה מותר ומה אסור לעשות בזוגיות? ועוד.

​

מיתוס - החלום האמריקאי - החלום האמריקאי מתאר דרך חיים של שגשוג סיפוק עושר ואושר שנמצא בהישג

ידם של האמריקאים, בדרך כלל החלום האמריקאי מתייחס לבטיחות כלכלית ונוחות חומרית, החלום האמריקאי

מתקשר לעובדה שאמריקה נחשבת ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות כל אחד יכול להשיג ולהצליח בכל מה שתבחר,

באופן הבא אנשים יכולים ללכת לעשות את מה שהם בוחרים לעשות.

לצאת מאזור הנוחות שלהם לעבור לארצות הברית ולהצליח שם בגדול והכל בזכות החוקה האמריקאית המאפשרת

חופש כלכלי ובחירה לכל תושביה ואזרחיה.

המיתוס מתאר מצב שהוא לאו דווקא נכון, אלא נתפס בעיני החברה כנכון משום שככה נהוג לחשוב.

במילים אחרות החלום האמריקאי לא מובטח לכל אדם אך בטלווזיה ובקולנוע מרבים להציג לנו את החיים המושלמים ששום

דבר לא חסר בהם ושההצלחה ניתנת להשגה בקלות יחסית.

הסדרה 'חברים' היא סדרה שמציגה קבוצה של חברים שחייה חיי נוחות שיוצאים הרה לבלות ולרוב בעיות כספיות לא

מוצגות (מתוך כ 200 פרקים ששודרו רק פרקים בודדים עסקו בפיטוריה של מוניקה וכתוצאה מכך נולד העיסוק בבעיות

כלכליות).  

​

הומור - קומדית מצבים - הומור יכולה לבוא בסדרות קומיות באמצעות מספר תיאוריות של חקר ההומור:

תיאורית אי ההלימה מאחדת שני מצבים שבדרך כלל לא היו מובאים ביחד בצורה טבעית ואולי אפילו גם מנוגדים אחד

לשני ומאחדת אותם בצורה הומוריסטית מפתיעה אותנו וגורמת לנו לצחוק.

תיאורית העליונות עוזרת לנו להרגיש טוב יותר עם המצב שלנו בחיים באמצעות הנמכת והורדת האחר, צחוק על בעיות

ומגרעות של אחרים עוזרים לנו לצחוק ולגרום לנו להרגיש יותר טוב עם המצב שלנו בחיים.

תיאוריית ההרפיה שעוזרת לנו לגרום לנושאים שלא בדרך כלל מצחיקים לגרום להם להצחיק אותנו ולקבל אותם ואף להבין

אותם בגלל הצורה ההומוריסטית בהם היא מופיעה כמו הומור שחור, הומור על השואה, הומור על פוליטיקה, הומור על מיניות,

הומור על גזענות גזע או מין.

קומדיית מצבים מבוססת על סדרות בעלי מספר רב של פרקים שבהם מוצגות בקצרה קטעים מסיטואציות של החיים האמיתיים.

הדמויות הסטריאוטיפיות, מגולמות על ידי שחקנים קבועים ורק הסיטואציות משתנות.

הסדרה לפיה אני הולכת לחקור את נושא ייצוג זוגות וזוגיות במדיה, הסדרה פרנדס שהיא סדרה קומית מצבים, שבה הדמויות הן אותה דמויות ורק הסצנות משתנות, סצנות שיכולות לקרות בחיים האמיתיים.
 

סטראוטיפים + ייצוג - במקרים שבהם ׳המציאות׳ ניתנת לנו הצופים על ידי המדיה התקשורתית או החברתית היא לב דווקא

המציאות כפי שקרתה, כלומר הייצוגים של המציאות באמצעות התקשורת.

עבור הציבור ישנם סוגים של ייצוגים 

בתקשורת החדשותית מתקיים ייצוג של המציאות

בריאליטי ייצוג של המציאות

בפרסומות ייצוג של המציאות האידיאלית

בקולנוע של ייצוג של מציאות או של פנטזיה

הכללה של קבוצת אוכלוסיה מסוימת על ידי קבוצה של אנשים או בתת מודע של אדם הסטראוטיפ מתייחס תכונות

חיצוניות של אדם או ומשייכים אותם לקטגוריה חברתית מסוימת.

בסדרה מתקיימים הרבה סטריאוטיפים על הטיפוס החתיך והטיפש, או המצחיק והמרוחק, העשירה והמפונקת,

או הלחוצה והדייקנית, סטראוטיפים רבים שנעשו על ידי החברה עם הזמן.

ייצוג זוגות וזוגיות בסדרה רבת סטריאוטיפים הוא דבר שעלול להיות מאתגר בלי היכולת לתפוס את

הייצוג  המעשי עם כל הציניות והכוונות מסביב.

 

גלובליזציה - תהליכי הגלובליזציה לא מוגבלים רק לתקשורת אלה הם מורחבים, כלכלה, תרבות, פוליטיקה, מלחמות ועוד.

גלובליזציה אלה תהליכים גלובליים השפעה של דברים שהתפתחו והתגלגלו לכל העולם.

לגלובליזציה אין השפעות או חיוביות או שליליות, לתופעת הגלובליזציה יש לא מעט פירושים כל אחד יכול

לפרש אותו בצורה כזו או אחרת תלוי במטענים הרגשיים שלו שאותם הוא סוחב.

הסדרה פרנדס תרמה רבות להתפתחות הגלובלית של התרבות, בין אם זה התייחסות כלפי הדמויות חשיפה

דברים שנוצרו בהשראת התוכנית ומאפיינים דומיננטיים וחוזרים בסדרה מבית הקפה ועד התסרוקות של רייצ׳ל.

צורת לבוש, איפור, התנהגות, סגנון דיבור.

הסדרה השפיע רבות על התרבות בארצות הברית בארץ ובעולם כולו.

אנשים רבים עדיין צופים בסדרה למרות שהיא שודרה לפני עשרים שנה, כנראה שהיא השפיע על העולם יותר ממה שחשבנו.

​

​

ביבליוגרפיה - 

"תרבות הדייטינג בארץ מושפעת מדיסני, אבל עדיין מחפשת את הנורמות שלה" / גלי וינרב / 21.09.2021

סיטקום, קומדיית מצבים - אנציקלופדיה של רעיונות / ד"ר גרוביץ ו- ד"ר דן ערב / 2012 

מה, זאת אהבה? - גלובוס / רותי זוארץ / 30.3.2008   

ריאליטי או ניסוי מדעי? בין "חתונה ממבט ראשון" לניסוי הכלא של זימברדו - אילה שלזינגר ויעל עמית/7/11/2019

זוגיות ומיניות בין המדיה לחדר המיטות - שיר דרור/27/12/2018

פנטזיה רומנטית ללא קשר עין - חן שמואלי/תאריך לא ידוע

​

​